נהיגה בשכרות – הבדיקה

בדיקת המאפיינים הנה שריד ישן למצב המשפטי שקדם לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72) מיום 15/12/05.

מה משמעות הדברים?

בשל העובדה כי בתי המשפט לא אהבו את ההתרשמות הכללית שהציגו השוטרים בבית המשפט, התרשמות שהייתה לא אחידה וקשה היה לבסס ממצאים לגביה, דרשו השופטים מהמשטרה לנסות ולמצוא מ"עיין" מבחן אחיד שיכול לשמש כבסיס להתרשמות: האם הנהג היה שיכור או לא. חשוב לזכור כי באותו הזמן לא היו הכלים המדעיים, כדוגמת הינשוף, זמינים כמו היום. ההכרח הוביל לדרישה ליצור מבחנים "אחידים" והמשטרה פעלה בהתאם והסדירה את הדרישה במה שנקרא "טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות".

ובקיצור נקרא לו בדיקת מאפיינים. אם כן, מהם המבחנים הקיימים בבדיקת מאפיינים?

א. התרשמות כללית: שיחה ראשונית עם הנהג, מהיכן להיכן נסע, האם שתה משקה אלכוהולי? מה בדיוק שתה, וכמה שתה. האם הוא נוטל תרופות כלשהן, וכו'….מטרת השאלות היא לקבל תמונה כללית ולהתרשם באופן ראשוני מהנהג שנעצר לבדיקה.

ב. מבחן יציבות – הנהג מתבקש ללכת בקו ישר, להביא את האצבע לקצה האף בעניים עצומות, השוטרים מתרשמים באופן כללי מהיציבה של הנהג.

ג. מאפייני שכרות: השוטרים מתרשמים מההתנהגות של הנהג, יכולת וצורת הדיבור שלו, ההופעה החיצונית, האם נודף ממנו ריח של אלכוהול וכו'..

בדיקת נהיגה בשכרות